החניכים בפנימייה מגיעים לעיתים עם תסכולים סביב כישלונות שחוו במסגרות חינוכיות קודמות והעבודה בענפיי המשק מקדמת חווית הצלחה משמעותית שברוב המקרים מעלה את הדימוי העצמי אצל החניך. במקרים רבים השתלבות משמעותית בענף עבודה מקדם את החניכים אף בצדדים חלשים אחרים (חברה ולימודים) ומשפיעה על שיפור משמעותי גם במקומות אלו.
 
לא פעם החניכים במשק חווים חוויות משמעותיות של עצמאות ואחריות מאוד גדולה ובעיקר תחושה של מועילות ויצרנות(חלב, ביצים יין וכד'). כמו כן החניך מפתח את תחושת המחוייבות כלפיי תהליכים של גדילה והתפתחות של בעל החיים במשק.
 
החניכים זוכים בענף במשק החקלאי לחוויה שבה בתהליך מזורז יחסית הם זוכים לראות תוצרים של עבודתם ואף מודעים לערך הכלכלי של התוצר ומועילותו לחיי הכפר.
 
החניך האינטרני זוכה בעבודתו המשותפת עם חניכים אקסטרנים הבאים מישובי הסביבה לתחושת הובלה ואף מנהיגות בזכות עבודתם האינטנסיבית בענף ובאחריות הרבה שהם לוקחים בו.
 
העבודה בתנאי אקלים לא פורמאליים אלו מזמנת פיתוח קשר בלתי אמצעי ואישי בין מרכז הענף לחניך. זה מוצא אצל רכז הענף אוזן קשבת לבעיותיו, חששותיו ומהווה עבורו מורה דרך בחייו בכפר ואף בחייו האישיים, משפחתיים. לא פעם קורה שרכז ענף מאיר את עיני הצוות החינוכי בפנימייה לגבי מצבו של החניך ואף מהווה בית חם ברגעי משבר של החניך.
 
הקשר ההדוק בין צוות ההדרכה בפנימייה לרכזי המשק מייצר ראיה רחבה על החניך ומאפשר טיפול הוליסטי למען קידומו ומיצוי כל יכולותיו.
המשק החקלאי כולל את הענפים הבאים:
  • רפת - תנובה של כ- 1,000,000 ליטר חלב בשנה.
  • לול מטילות- תפוקה של 780,000 ביצים לשנה.
  • משק מחקרי- ירקות אורגניים וביצים לצריכת הקהילה.
  • כרם ענבים - כ- 90 דונם ענבי יין (77 דונם מניב).
  • יקב - כ- 5,000 בקבוקי יין לשנה.
  • גידולי שדה - 460 דונם של גידולים עונתיים.  
  • תיירות חקלאית - חשיפה ופיתוח ענף כלכלי נוסף למשק ופתיחת המשק לקהל הרחב.
     
בנוסף קיימים ענפי שירותים: חדר אוכל, אם בית מרכזת, אב בית ובה"ס.
 
 
חניכי הפנימייה עובדים בכפר 4 שבועות במהלך השנה. בשבועות אלה החניכים אינם לומדים. בנוסף החניכים נבחנים בבחינת בגרות בחקלאות.זו תנאי לקבלת תעודת בגרות מלאה.
 

המטרות והחזון:

  • המשך העצמת החניכים במשק.
  • ניהול עצמי של הענפים בשילוב הרכזים.
  • המשך העצמה של תלמידים אקסטרנים בשילוב חניכי הפנימייה.
  • שיתוף החניכים בדילמות העבודה וניהול הענף.
  • שיתוף החניכים בתקציב הענפים.

מה זה כולל:
לינה בתנאי הפנימייה  
למידה מעמיקה אודות הפרה ותעשיית החלב
לומדים בידיים – חליבות כל יום!
יציאה לסיור מרתק שעוסק כולו בענף הרפת
סדנאות על מנהיגות, גישור וחשיבה לטווח רחוק.
ובעיקר כיף לא נורמלי!
רפתן שמסיים בהצלחה את הקייצת מוכשר להיות רפתן במסלול חדש וייחודי ונדרש:
להגיע לחליבה ברפת מעבר לזמן הלימודים 1 לשבועיים
להשתתף באופן פעיל ויוזם בשבוע העבודה הכיתתי בענף הרפת
לגלות משמעת עבודה ולקיחת אחריות

זה המכתב שנשלח להורי התלמידים שהתקבלו לקייצת ברפת. 
מאחלים להם בהצלחה!

בסביבה האביוטית, וכן את יחסי הגומלין בין היצורים הנמצאים באותה סביבה, בינם לבין עצמם, ובינם לבין סביבתם.
 
לצורך זה מתבקש התלמיד ללמוד את מאפייני הסביבה שבה בחר (כגון: קרקע, מים, טמפרטורה וכו'), ואת השינויים המתרחשים בהם, במשך תקופת התצפיות. כמו-כן הוא מתבקש ללמוד את אורח החיים וההתנהגות של מספר יצורים חיים המאכלסים את הסביבה (דרך הזנה, רבייה, מחזור חיים וכו'), וכן להכיר את יחסי הגומלין בקרב היצורים השונים החיים באותה סביבה, בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
 
העבודה חייבת להיות ממוקדת ולהתבסס על עריכת תצפיות באתר מסוים ועל עריכת ניסויים פשוטים בידי התלמיד, אם הדבר ניתן. התלמיד חייב לעשות את העבודה בעצמו, לנהל רישום של מהלך עבודתו ולסכם את ממצאיו ומסקנותיו בכתב.[מתוך תכנית הלימודים בביולוגיה ז'-י"ב, תשנ"א] 
ביצוע העבודה האקולוגית מהלך הכנת העבודה האקולוגית עוקב התלמיד אחרי בית גידול מסוים על מאכלסיו תוך הכרת יחסי הגומלין בין האורגניזמים בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם, בעונות השנה השונות.  המחקר יעשה במשך שתי עונות שונות לפחות, באופן שיאפשר למצות את נושא העבודה ולענות על השאלות האקולוגיות. מספר הביקורים בשטח לא יפחת משישה בתנאי שייאספו בהם נתונים משמעותיים המאפשרים קבלת תמונה מקיפה על בית הגידול.
 
מספר האורגניזמים לא יפחת מארבעה אורגניזמים אופיינים המייצגים את בית הגידול ואינם אורחים מקריים בו. כאשר ייכללו בהם גם צמחים וגם בעלי-חיים במידת האפשר. סיכום העבודה והבחינה עליה ייערכו בכיתה י"ב במועד מוקדם ורצוי לפני חופשת הפסח של כיתה י"ב. 
 
נושאי העבודה האקולוגית: רכז המקצוע יאשר את נושאי העבודות האקולוגיות של תלמידי בית-הספר עוד בכיתה י"א. רכז המקצוע ישלח את הנושאים שאושרו למנחה המחוזי לא יאוחר מסוף אוקטובר של כיתה י"ב. הרכז יודיע למנחה המחוזי על כל שינוי עד סוף נובמבר. המנחה יתערב לפי העניין וישמור את רשימת הנושאים שאושרו כדי שיועברו לבוחן שימונה על ידו. רשימת הנושאים שאושרה על-ידי הרכז ונשלחה למנחה (כולל כל התיקונים) תישמר בבית-הספר ותצורף לעבודות ולתקצירים שיישלחו לבוחן לקראת הבחינה.
 
מורה הכיתה הוא מנחה העבודה והאחראי לה. על המורה לעקוב אחר ביצוע העבודה, עיבוד הנתונים וסיכום העבודה ואין הסיוע החיצוני פוטר אותו מאחריות על עבודת התלמיד, גם אם התלמיד נעזר בגורמים מסייעים בהדרכה (כמו החברה להגנת הטבע או רשות שמורות הטבע).
 
 
המורה יכין מראש לוח זמנים שעל פיו יערך המעקב אחרי העבודה במשך זמן ביצועה. מומלץ שהמורה ינהל כרטסת מעקב אחר ביצוע העבודה על-ידי כל תלמיד ותלמיד. אין לאשר אותו נושא בדיוק ליותר משלושה תלמידים בכיתה אחת, באותו בית גידול ובאותו מקום בדיוק, (אך ניתן לאשר נושאים שונים באותו בית גידול, או אותו נושא באתרים שונים). בכל מקרה, אותה עבודה כתובה לא תוגש על-ידי יותר מאשר 3 תלמידים. 
 
תלמידים שלא הוכיחו למורה במשך השנה שאכן הם מבצעים את העבודה כנדרש, לא יורשו לגשת לבחינה.
 
העבודה האקולוגית תוגש כעבודה כתובה מלווה בתקציר על-פי הפירוט להלן. 
בחוברת זו (עמ' 61-53) הודפסו דפי הנחייה לתלמיד. יש לצלמם ולחלקם לתלמידים.
שים לב להתייחסות לנושא השאלות האקולוגיות בעבודה האקולוגית בעמוד 50.
 
ניתן להיעזר במקורות הבאים בהנחיית התלמיד בביצוע העבודה האקולוגית:
 
  1. עלון למורי הביולוגיה מס' 123 (כל החוברת), תשנ"א 1990.
  2. סדרת חוברות של החברה להגנת הטבע/אגף חינוך והדרכה (2001-1998). סדרה זו כוללת חוברות שהן המלצות למערך ביוטופ וכן דרכי מדידה ושימוש בגיליון אלקטרוני לעיבוד נתונים ולהצגתם.
  3. מאמרים רבים שהופיעו בנושא זה בעלון למורי הביולוגיה במשך כל השנים.
  4. ברנשטיין עמינדב (1981), אקולוגיה מעשית, עם עובד.
  5. ברנשטיין עמינדב (1991), ביולוגיה חוקרת, עם עובד: תל-אביב .
  6. מנדלוביץ רותי (1999), האולימפיאדה השנייה לביולוגיה, עלון למורי הביולוגיה, 159.
  7. סדרת חוברות "חי וצומח בעונתו ובבית גידולו", בהוצאת המרכז הישראלי להוראת מדעים, האוניברסיטה העברית ירושלים.

סיכום העבודה האקולוגית:

 

העבודה האקולוגית מוגשת כעבודה בכתב. להלן הסבר על אופן עריכת העבודה וחלקיה.
א. הרקע העיוני:
  1. הרקע העיוני בעבודה יוגבל עד ל6- עמודים. הרקע יכלול:
  2. שם העבודה (יכלול את האתר הנבדק) ואת שמות התלמידים.
  3. תאור המקום ומאפייניו בעיקר על פי מה שראה התלמיד בתוספת פרטים כגון: מיקום, נתונים טופוגרפיים, תרשים המקום, אקלים, ונתונים נוספים רלבנטים כגון: קרקע, קרבה למקום מגורים וכד'.
  4. רשימת האורגניזמים שניצפו + שיוך סיסטמתי וכן יחסי הגומלין שניצפו בבית הגידול ותיאור מארג מזון אפשרי המבוסס בחלקו על ידע מהספרות המקצועית.

 

השאלות האקולוגיות שבהן מתמקדת העבודה.*
 
אין לצרף לעבודה את הסיכומים על האורגניזמים. (הסיכומים ייבדקו על-ידי מורה הכיתה ויישארו בידי התלמיד).
 
ב. החלק המעשי:
תיאור החלק המעשי שבעבודה יכלול: תאור הבדיקות שבוצעו בעת כל ביקור בשטח, שיטות המדידה למרכיבים ולגורמים ביוטיים ואביוטיים, מכשירים, תצפיות וניסויים שנעשו במהלך העבודה וכן פירוט תאריכי הביקורים בשטח.
 
ג. תוצאות:
התוצאות המתייחסות לשאלות שנבדקו יסוכמו בטבלאות וגרפים ככל הניתן. הגרפים ילוו בטבלאות עם הנתונים המתאימים (ניתן לנצל את המחשב לצורך זה). בצורה מילולית יוצגו בעיקר ממצאים ומאפייינים תאוריים והתנהגותיים כפי שנצפו על-ידי התלמיד בשטח.
יש להימנע מריבוי תיאורים גרפיים שלא לצורך ויש להציג ממצאים רלוונטים. 
 
ד. דיון:
ניתוח התוצאות והמידע שנאסף בהם בהקשר לשאלות האקולוגיות שנשאלו, והסקת מסקנות.* בהתחשב במגבלות העבודה, ראוי להסיק מסקנות זהירות ולא מסקנות גורפות תוך התייחסות למידע קודם ולידע מן הספרות.
הדיון צריך לקשר, מתוך גישה ביקורתית, בין כל מרכיבי העבודה: הנושא, השאלות שנשאלו, הרקע העיוני, האורגניזמים שנבחרו, התצפיות מהבדיקות שבוצעו וכן ניסויים שבוצעו (אם היה בהם צורך).
 
ה. רשימה ביבליוגרפית כללית 
כתובה כמקובל: ספר: שם המחבר (שנה), שם הספר, עמוד, הוצאה.
מאמר: שם המחבר (שנה), שם המאמר, שם העיתון, כרך, מספר חוברת.
יש לציין ברשימה הביבליוגרפית גם פירוט מקורות (כולל ציון העמודים) שעל-פיהם נעשו הסיכומים על האורגניזמים. הרשימה יכולה לכלול גם מקורות ממאגרי מידע ממוחשבים עם מראי מקום מדוייקים.
 
ו. יומן תצפית:
יש לצרף את יומן התצפיות המקורי עם הרישומים בו. יומן התצפיות ישמש לתיעוד כל ביקור בשטח ויכיל לפחות את הפרטים הבאים: תאריך, שעה, תוצאות המדידות של גורמים אביוטיים ומרכיבים ביוטיים ותיאור תופעות שנצפו בשדה. 
יומן מודפס לא ייחשב כיומן תצפיות מקורי.
 
ז. תקציר:
התקציר הוא תמצית העבודה ויש להקפיד שיהיה קצר וממוקד. 
התקציר בהיקף של כעמוד ייכתב לפי הנקודות הבאות:
שם התלמיד: כיתה: בית-הספר: שם העבודה:
התקציר יכלול: ציון המיקום של ביצוע העבודה, השאלות האקולוגיות העיקריות שבהן מתמקדת העבודה, משך העבודה, סיכום מילולי קצר של הממצאים העיקריים והמסקנות, רשימת האורגניזמים. לתקציר יצורף צילום הרשימה הביבליוגרפית שבה השתמש התלמיד.
 
ח. הנחיות כלליות להגשת העבודה:
  1. העבודה תוגש בכתב יד קריא (או מודפסת במחשב). יש לסמן מספרי עמודים כדי להקל על ההתמצאות וכן להוסיף תוכן עניינים.
  2. הרקע העיוני כפי שצויין, לא יעלה על 6 עמודים.
  3. אין לניילן את הדפים (מלבד תמונות או מוצגים).
  4. סיכומים על האורגניזמים לא יכללו בעבודה. תלמיד שהכין אותם ישמור אותם בנפרד מן העבודה, כדי שישמשו לו כחומר עזר לקראת הבחינה.
  5. יש להביא לבחינה את העבודה הכתובה, האורגניזמים ומוצגים הקשורים לעבודה: אורגניזמים חיים - במידת האפשר (אין לפגוע באורגניזמים מוגנים). רק אם אין אפשרות - אורגניזמים משומרים, אדרים (פוחלצים), תמונות שצולמו בשעת העבודה, וכן יש להביא את יומן התצפיות המקורי.

 3. חובות מורה הכיתה:

  • מורה הכיתה הוא מנחה העבודה והאחראי לה.
  • מורה הכיתה יביא לידיעת התלמידים את הקריטריונים להערכת העבודה לפני תחילת ביצוע העבודה.
  •  על המורה לעקוב אחרי ביצוע העבודה (גם כאשר הנחיית העבודה מסתייעת בגורמי חוץ).
  • העבודה והמעקב אחר ביצועה ישמשו למורה הכיתה אמצעי הערכה למתן הציון השנתי. הציון השנתי יינתן לפני ביצוע הבחינה בעל-פה, ויובא לבחינה כשהוא רשום בטופס הרשמי 9540 שעליו יכתוב הבוחן את ציוניו. אין להתחיל בביצוע הבחינה לפני שיובאו הציונים השנתיים - אך אין לעיין בהם לפני מתן ציוני הבחינה.
  • מורה הכיתה יבדוק את כל העבודות והתקצירים לפני שליחתם אל הבוחן, יעיר לתלמידים, יחזיר להם לתיקון והם יועברו על-ידי בית-הספר אל הבוחן מסודרים ונקיים וראויים לייצג את עבודת התלמיד. העבודות והתקצירים יישלחו לא יאוחר משבועיים לפני מועד קיום הבחינה. הבוחן יחזיר את העבודות לתלמידים כשבוע לפני מועד הבחינה. את התקצירים יוכל הבוחן להשאיר אצלו עד לבחינה, וזאת על מנת לעיין בהם שוב לפני קיומה.
  • האחריות על העברת העבודות אל הבוחן וממנו מוטלת על מורה הכיתה, וההוצאות הכספיות הכרוכות בכך מוטלות על בית-הספר.
  •  אין לאפשר העברת עבודות לבוחן על-ידי התלמידים.
  •  המורה יהיה נוכח בבחינה כצופה וגם כדי להנעים את האווירה לתלמידים, אך ציון הבחינה יקבע על-ידי הבוחן.
  • המורה ישכפל את הדפים לתלמיד עמ' 61-53 כולל הקריטריונים להערכה ויפיץ אותם בקרב התלמידים.

 

 
על הבוחנים
 
א. רצוי שהבוחן יבחן תלמידי כיתה אחת ולא יותר מארבעים תלמידים, כאשר ביום אחד יבחן לא יותר מ20- תלמידים.
ב. הבוחן יקבל לידיו את העבודות והתקצירים. הבוחן יעריך את העבודות על-פי הקריטריונים שלהלן* ויכין מראש את השאלות העיקריות לכל תלמיד על-פי החומר שקיבל לעיונו לפני הבחינה.
ג. הבוחן יחזיר את העבודות לתלמידים כשבוע לפני מועד הבחינה, לאחר שקרא והעריך אותן והכין שאלות עיקריות עליהן. את התקצירים יוכל להשאיר אצלו עד מועד הבחינה.
ד. בעת הבחינה בעל-פה:
1. הבוחן ידאג לאווירה נעימה שתאפשר לתלמידים להבחן בנעימות ובלי לחץ מופרז.
2. כל נבחן ייבחן לחוד ויציג, בצורה חופשית, את נושא עבודתו.
אין לבחון קבוצת תלמידים יחד.
3. הבוחן ישאל את התלמיד שאלות המתייחסות ישירות לעבודתו ולדרך ביצועה ויעמוד על עצמאות התלמיד בביצוע העבודה ועל הבנתו את אשר ביצע.
4. הבוחן ישאל את התלמיד שאלות הרחבה ויישום הנובעות מן העבודה.
5. ההערכה תעשה בצורה הוגנת ועניינית בהתאם למפתח ההערכה ולקריטריונים שלהלן. הציון יינתן על-ידי הבוחן תוך דיון עם מורה הכיתה.
 
6. הערות כלליות:
א. תלמיד שלא הביא יומן תצפיות ומוצגים יפסיד נקודות בציון על-פי הקריטריונים.
ב. הבוחן רשאי לתת ציון 0 לתלמיד שלא מזהה את כל האורגניזמים עליהם עבד.
ג. תלמיד שביצע מספר תצפיות מתחת לנדרש יפסיד נקודות.
ד. אם מתברר מעל לכל ספק שהעבודה לא נעשתה על-ידי התלמיד, אין לתת ציון כלל. התלמיד יצטרך להכין עבודה אחרת ולהבחן במועד אחר.
 
5. הציון הניתן על-ידי הבוחן:
1. הערכת העבודה הכתובה. 40%
2. הצגת הנושא על-ידי הנבחן ותשובותיו לשאלות הבוחן על הנושא והצגת המוצגים בזמן הבחינה כולל שאלות
הרחבה בעקרונות ביולוגיים הקשורים לנושא. 60%
סה"כ: 100% 
 
* כאשר מעורבים בעבודה בתי גידול מלאכותיים כמו חממה, אקווריון, חיות בכלוב וכו' שבהם נשלטים הגורמים האביוטיים והגורמים הביוטיים בחלקם, תידרש השוואה לתנאים טבעיים.

בשנים האחרונות הוכנס לתוכנית הלימודים באופן רשמי  תחום הנקרא –כרם יקב ואף קיבל אישור משרד החינוך כחלק מבחינות בגרות בתחום החקלאות..

מעבר לכך, ישנה תוכנית לאפשר ולתמוך בתלמידים שיעשו עבודות חקר מדעי בתחומים הקשורים למגמת כרם- יקב .מח קרים הן בתחום החקלאות ו/או בתחום המדעים המשיקים לתחום הייננות –כימיה ביוטכנולוגיה ועוד.

לאחרונה הוחלט ע"י הנהלת הכפר ובית הספר להרחיב את היריעה בתחום זה ולבנות תוכנית הכשרה, לימודים והדרכה הכוללת בתוכה  תחומים שונים  שלהם נגיעה בעולם הכורמות והייננות.

 אני, בהיותי אוצרת יין ,קיבלתי על עצמי לבנות תוכנית שתאפשר לחשוף את התלמידים לתחומים שונים בחיינו דרך עולם היין ובמסגרת התוכנית אנו נותנים לתלמידים לחוות גם את עולם השיווק והמכירות, עיצוב תוויות, תכנון תיירות יין, ועוד .

 חיבור זה למולדת, להיסטוריה ולמקום בא לידי ביטוי  בעבודה בכרמים הסובבים את כפר הנוער שפיה .

בכפר הנוער  מאיר שפיה  ישנם תלמידים המגיעים מעולמות שונים (תרתי משמע) והעבודה ביחד בכרמים מאפשרת לכולם  הזדמנות שווה לחלוטין להציג את יכולתם ללא קשר למוצא, וותק בארץ ושפה .זוהי הציונות במיטבה .

 לכפר ישנם כשבעים וחמישה דונם כרמי ענבי יין  ובהם נטועים ארבעה זנים –קברנה סוביניון, מרלו, קאריניאן ומוסקט .

השנה, אנו מתכננים להשקיע עבודה  מאומצת וממוקדת,עם התלמידים כמובן, בטיפוח כרם הקאריניאן . וזאת, מתוך כוונה לשפר את איכות הענבים  ולהיות אטרקטיביים בשוק .אגב, אנו החלטתנו להשקיע בכרם הקאריניאן בעיקר בשום היות זן זה מחובר היטב להיסטוריה במרחב ומשום ייחודינו בכך שיש לכפר גפנים בוגרות .

 חשוב לציין, כי כל  העבודה הנעשית   בתחום כרם- יקב מלווה ע"י גורמים מקצועיים  (כורמים, ייננים)  המאפשרים  לנו לייצר  יינות באיכות גבוהה  מענבים ומכרמים שטופלו על ידי התלמידים לאורך כל השנה .

בשל איכותו הטובה, זכה "יין שפיה" להצלחה רבה וניתן לרכוש אותו כיום בנתב"ג (דיוטי פרי) ובמסעדות יוקרה ברחבי הארץ.

 

ליין מתלווה הסיפור הייחודי והמרתק של הייצור שלו ע"י חניכי הכפר בגילאי 13-18 אשר מתחנכים על ערכים של עבודה חקלאית, מצוינות ודבקות במטרה.
 
חניכי כפר הנוער מאיר שפיה גאים במוצר הייחודי שלהם, ומזמינים אתכם לבקר ב"יקב שפיה" ולרכוש יין איכותי ב"טעם של פעם".

משנת 2004, ב"יקב הבוטיק" של כפר הנוער מאיר שפיה מייצרים מידי שנה 5000 בקבוקים בלבד.

רוצים לטעום מהיין שלנו מצרו קשר: טלפון    04-6390750

בסמיכות לגן הירק, מייצר המשק קומפוסט, כאשר הייצור הינו נושא חקר בפני עצמו וכן משתלב בגידולים בגן הירק וחממה המחקרית.

החממה המחקרית משמשת כר נרחב לעבודת חקר בגידול ירקות על גבי מצעים מנותקים וגידול ירקות בהדליה. החממה המחקרית מצויידת במערכות בקרת אקלים והשקייה.

כל העיבודים במשק המחקרי נעשים עפ"י עקרונות החקלאות האורגנית.

 
  1.  שילוב גידולים נוספים בגד"ש.
השקעות עתידיות:
 
  • המשך גידולים בגד"ש ע"פ כדאיות כלכלית
  • התחברות למים מושבים.
  • בדיקת מליחות המים בבאר.
  • בדיקות קרקע מקיפות
  • שיפוץ מתחם משרדי הגד"ש.

 התלמידים בחומרים טבעיים בלבד, כאלה המצויים בתחומי כפר הנוער: קנים, כפות תמרים, ענפים, אבנים ועוד. 

במהלך תהליך הלמידה הופתעו החניכים והצוות החינוכי לגלות את חסרון מקום המשחזר את חיי יוצאי אתיופיה בישראל, לכן בחזונו רוצה כפר הנוער לשמש כמרכז ללימוד ולהכרה עם העדה האתיופית, מרכז שיופעל על-ידי החניכים. גורמים מקרב יוצאי אתיופיה, שהיו שותפים לתחושה זו, חברו ליוזמה החינוכית ומסייעים לחניכים בשיחזור ובבנייה. 
 
מתוך הכרה בחשיבות הערכית, החברתית והחינוכית של בניית הכפר האתיופי, לצד בניית הכפר האוטנטי, מתקיימות פעילויות להעמקת הקשר וההיכרות עם עברה של העדה כגון: נסיעה למוזיאון האתיופי ברמלה, שיחות עם קייסים מהעדה ועוד.