big pic 350-1903 slider 2016 2.jpg
big pic 350-1903 slider 2016.jpg
big pic 350-1903 slider 2016 3.jpg (1)

הכפר האתיופי

רבים מתלמידי הכפר הינם יוצאי אתיופיה. במהלך השנים, בהם התחנכו בכפר, עלה הצורך בחיזוק הקשר של בני-הנוער מהעדה עם עברה המפואר של קהילה זו, ששורשיה מגיעים עד לשלהי ימי בית המקדש הראשון. הצוות החינוכי של הכפר, שלא נשאר אדיש, החליט לבנות כפר אתיופי אותנטי במתחם המשק הלימודי של "מאיר שפיה". תהליך הבנייה, מתחילתו ועד סופו, נעשה על-ידי תלמידי כפר-הנוער, שהגיעו לעבודה על בסיס התנדבותי. בעשייה החשובה לקחו חלק פעיל תלמידים יוצאי אתיופיה ולצידם תלמידים שאינם יוצאי העדה. מאחר ובניית הכפר האתיופי היתה לשמור על אותנטיות וחיבור לטבע, השתמשו

 התלמידים בחומרים טבעיים בלבד, כאלה המצויים בתחומי כפר הנוער: קנים, כפות תמרים, ענפים, אבנים ועוד. 

במהלך תהליך הלמידה הופתעו החניכים והצוות החינוכי לגלות את חסרון מקום המשחזר את חיי יוצאי אתיופיה בישראל, לכן בחזונו רוצה כפר הנוער לשמש כמרכז ללימוד ולהכרה עם העדה האתיופית, מרכז שיופעל על-ידי החניכים. גורמים מקרב יוצאי אתיופיה, שהיו שותפים לתחושה זו, חברו ליוזמה החינוכית ומסייעים לחניכים בשיחזור ובבנייה. 
 
מתוך הכרה בחשיבות הערכית, החברתית והחינוכית של בניית הכפר האתיופי, לצד בניית הכפר האוטנטי, מתקיימות פעילויות להעמקת הקשר וההיכרות עם עברה של העדה כגון: נסיעה למוזיאון האתיופי ברמלה, שיחות עם קייסים מהעדה ועוד.